דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
11.15.2019 | יום ששי י"ז מרחשון ה'תש"פ | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין


ראשי | חדשות | מוזיקה
אנחנו לא נגיד לכם מה דעתנו על השילוב של שפע שוק ואלבום חדש

''החתונה הגדולה'' / ראיון עם מונה

לא מזמן הסתיימה ההפקה של מונה רוזנבלום ור' משה צבי ויינטרוב, והאלבום שהוציאו "החתונה הגדולה" כבר מעורר ענין רב במגזר. ההפקה כולה נולדה על קונספט בדמות חתונה של פעם. ואת האלבום נגלה לכם הקליטו בקונטרה בס בשביל האפקט • ישראל פלר והראיון

ח' אלול ה'תשס"ז | 8/22/2007

קשה היה לתפוס השבוע את המעבד המוזיקאלי העולמי מונה רוזנבלום (או בשמו המלא ר' משה מרדכי רוזנבלום). מונה, כידוע, מקפיד מזה חמש עשרה שנה, דבר יום ביומו על שיעור גמרא של לפחות שעתיים וחצי. "את השיעור הזה", הוא אומר לי, "איש לא יפסיק ושיתהפך העולם. זו ארוחת הבוקר שלי". הטלפון סגור, אין קול ואין עונה. אח"כ מתפנה מונה לעסוק במקצוע האהוב עליו, הפקת תקליטים חסידיים לזמרים ולחצרות חסידים. בשבוע זה, לצד הפקות רבות בהן הוא מופיע מאחורי הקלעים כמעבד מוזיקאלי במשרה מלאה, עם זאת הוא מוצא את הזמן לשיחה משותפת עם ר' משה וינטרוב ואנוכי.

ישראל פלר | עיתון 'מרכז העיניינים

מונה מתרגש עם הופעת התקליט המי-יודע-כמה שלו, "החתונה הגדולה". "זהו תקליט יחודי שעוד רבות ידובר בו", אומר הוא. שותפו הצעיר להפקה, ר' משה צבי וינטרוב, שהתפרסם בשירו המרטיט "מאמע רחל", מניח לכמה רגעי אתנחתא את עטו החורזת ומשמחת אלקים ואנשים, בה חורט הוא את פניני ה"מצוה טאנץ" של החתונה הבאה, ("הוא קלסיקן הגראמענים מכל הזמנים", מעטר מונה את רעהו הצעיר בשבח אחד מיני רבים) ומתייחס אל הפקת התקליט בו רואה הוא "צומת מרכזית במוסיקה החסידית".
ואם חתונה באלול, היתה מרוממת את בעל ה"דברי חיים" מצאנז, עד שאמר כי חתונה יהודית באלול היא ההכנה הטובה יותר בשבילו לימים הנוראים – הרי ש"החתונה הגדולה", שכל כולה הוויית חתונה אדמו"רית, יכולה שתהא מביאה את השומעים טפח וטפחיים מעל המציאות החומרית האופפת אותם, ומגבהתם הישר אל "ונתנה תוקף קדושת היום".

מה המיוחד כ"כ בקלטת זו? שאלתי את ר' משה צבי.
"כמה פנים לשאלה זו. אבל עיקר התשובה היא, טהרת הקודש! לקחנו רק שירים שאומצו ע"י צדיקים, מלפני מאה ומאתיים שנה, והגשנו אותם לציבור הרחב באוירה מיוחדת ועילאית...".

ר' מונה, האם אין בזה הימור, שהשירים יהיו "גלותיים" משהו?
"תתפלא לשמוע, אבל דווקא השירים הללו שאתה קורא להם "גלותיים", שוברים את כל המחיצות, שרים אותם ב'טיש'ים חסידים, מזמרים אותם בהתוועדויות של בני ישיבות, ומפזמים אותם בקומזיץ אצל הציבור הרחב. לעומת זאת, הניגונים ה"מודרניים" אין להם דריסת רגל בחצרות האדמורי"ם או אצל ראשי הישיבות".

אבל כבר שמענו על הפקות מסוג זה במוסיקה החסידית?
"אמת נכון הדבר", מרים וינטרוב את עיניו מהדף בכתב ידו העגלגל. השעה לוחצת, והחתונה כבר לקראת סיום, הוא מוכרח לצאת כבר ל"מצוה טאנץ", אבל מונה מעכב אותו. ('אתה חייב להישאר, אתה רוצה שאדבר עם התזמורת ש'תמשוך'?'), וכשמונה מבקש, מי חושב לסרב. וינטרוב מתעכב: "אבל כאשר בא מוסיקאי גדול כר' משה מרדכי רוזנבלום, ואומר לציבור, ראו רבותי, זהו חומר מיוחד שאני מאמין בו, אין ספק שהדבר מתקבל בדרך ארץ ובאופן שונה לגמרי".

"אתן לך דוגמא", מרצה וינטרוב את משנתו הסדורה, "את הניגון הקרלינאי המיוחד "בר יוחאי", שמעתי ושרתי כבר מאות פעמים מימי ילדותי, והניגון אף הוקלט בכמה דיסקים חסידיים, אבל כשאתה שומע את העיבוד של מונה בתקליט, אתה מקבל "פשט" חדש לגמרי בשיר. בקרוב תשמע אותו, בלי ספק, מתנגן בחוגים הרחבים ביותר בעם היהודי. אין ספק שר' מונה מבקש להציב את המוסיקה החסידית האותנטית במקומה הראוי, מרכז הבימה".

רוזנבלום, מעבדה הגדול והמיתולוגי של המוסיקה החסידית, כבר הפיק מאות תקליטים עם גדולי הזמר וחצרות החסידים, והשאלה המתבקשת היא. "אתה עוד מתרגש מתקליט חדש?". מונה (מחייך, צוחק קלות ואומר): "האמת, היום, אני כבר לא ממש מתרגש מכל תקליט. אבל מתקליט זה, התשובה היא לחלוטין כן. אגלה לך סוד, היו לי במהלך ההפקה רגעים עמוקים של התרגשות כאשר שמעתי את החומר ביני לבין עצמי, התחושה שלי היתה, שיש פה משהו יותר נעלה מתמיד, יותר אמיתי. ואני מודה לידידי יקירי ר' משה צבי (וינטרוב), אשר דחף אותי לעבד תקליט זה, מתוך שותפות פורה ומועילה. עשינו מאמצים רבים יחדיו, והתוצאה ניכרת בעליל. ר' משה לא ישן ימים ולילות ואת כל נשמתו מסר להצלחת הפרויקט. שלא לדבר על כך שטביעת אצבעות חרוזיו מורגשת היטב".

ר' משה וינטרוב, מהו, לדעתך, השיר היפה בקלטת?
"זו שאלה קשה. כל השירים אהובים ומיוחדים. אבל מתוך נימה אישית, כחתן בבית של חסידי באבוב, ריקוד המצוה טאנץ של האדמו"ר מבאבוב זצ"ל הוא משהו יחודי בפרט למי שראה אי פעם את הרבי מבאבוב רוקד לפני הכלה. מצד החידוש, אין ספק ש"סול א קוקוש מר" כבש את לב כל המאזינים". תוך כדי שיחה, השניים מעלים חוויות מההפקה, ומונה משחזר כיצד נכתב הקצב לריקוד המצוה טאנץ של באבוב: מונה ישב מול הסרטה של הרבי, האדמו"ר זיע"א מבאבוב, שהיטיב לבטא את הניגון ברקידה של מצווה, קצבית ומיוחדת, ועל פי זה בטמפו שהולך וגובר, נכתב המקצב הייחודי לריקוד... עודנו מדברים, והדיסק ברגע משמיע את קולו של האדמו"ר מקאליב, המשורר את "סול א קוקוש מר". וינטרוב מבטיח לעצמו, ביום מן הימים, להפיק, בקולו הוא, את "סול א קוקוש מר", בעברית צחה, וברגש, כפי שרק הוא יודע.

ר' מונה, איך הגעת אל הניגון המיוחד הזה?
"זה זמן רב, שאני חולם להגיש לציבור את הניגון העמוק הזה שמקורו ברועה צאן בהונגריה, והחלום הפך למציאות. ניגון זה אשר נתקדש בעיני רבבות יהודים בעולם היהודי מזה דורות, הוא מעין בשורת הגאולה, בעיקר למי שמעיין בתוכן השיר, וכאשר הוא יוצא מפיו של האדמו"ר מקאליב שליט"א אשר הוא נצר לאותו צדיק ר' יצחק אייזיק מקאליב, אין לך דבר גדול מזה, ולכן אני מודה למרכז מוסדות קאליב על אשר העניקו לי את ההקלטה המיוחדת הזאת משולחנו של הרבי ביום ההילולא של זקינו".

איך גייסתם את ר' מיכאל שניצלר להקלטות?
מונה פורץ בצחוק. "ר' מיכאל שניצלר, הוא אברך חסידי אמריקאי, בעל אנרגיה עצומה של שמחה יהודית. מי ששומע אותו ורואה אותו שר, נסחף עימו ספונטנית אל תוך אוירת השמחה, ויש בכוחו ל"החיות מתים". בחתונות באמריקה הוא מבוקש מאד, ובפרט בחלק השמחה. היה לי עונג לעבוד עמו ולצרפו לתקליט. זמר חסידי נוסף שמפורסם מאד באמריקה הלא הוא ר' אייזיק האניג, אשר לו אוהדים רבים, בהפקה זו הוא מצטרף אל ילד הפלא בעל קול הקטיפה היחודי אהרן הלוי בשירת "אני מאמין". שילוב מנצח לכל הדעות. גם הבעל מנגן העולמי של חסידי בעלזא הרב ירמיה דמן תורם את חלקו להפקה נהדרת זו, ובעצם מי לא"...

כאן אנו מתוודעים לסוד נוסף: הזמרים כבר רגלים לכך, שמונה מקליט אותם 10 פעמים ובוחר את ה'טיק' הטוב ביותר. "אני 'זורק' את התשעה הנותרים, למרות שהם טובים למדי, ויכולתי להשתמש בהם בלי שאף אחד יבחין בהבדל..., אבל אני מעוניין ב'טופ'", מסביר מונה. וינטרוב מנסה לשבר את אוזנינו, וכך אנו מתוודעים לאנקדוטה נוספת שליוותה את שלב ההפקה: "במסגרת ההקלטות בחו"ל, הבאנו את שניצלר ושנקר לאולפן, כשאנו מתמקדים בתוצאה הטובה ביותר שיכולנו להביא. מי שראה את פניו של מונה בשעה שפתחנו את הדיסק בבואנו ארצה... מונה היה נראה כמי שקיבל מתנה מפוארת ומושקעת, שאינה מוצאת חן בעיניו, כשהוא מנסה בכל כוחו להסתיר את אי-שביעות רצונו הגלויה...". קיצורם של דברים: ההקלטות נותרו, אבל מונה עמל עליהם זמן רב, עד שיכול היה להרשות לעצמו לצרפן לאלבום. כזה הוא מונה. פרפקציוניסט, שלא מתפשר על תיו. אם הוא לא היה נוכח בהקלטה, זה לא 'זה'. ואולי בשל כך הגיע למעמדו כמעבד מס' 1 בציבור החרדי.

אבל רוזנבלום, המעבד המחונן, לא נח על זרי התהילה מהעבר, ובכל קלטת הוא מנסה ליצור ולחדש שוב ושוב. כשאתה פותח את עטיפת הקלטת ומגלה פתאום שר' בן ציון שנקר, הקומפוזיטור האגדי של בית מודז'יץ, הקליט שני שירים בקלטת, הנך תוהה. ואז מגלה מונה: "יום אחד בא אלי משה וינטרוב והביא לי ניגון מאד מיוחד של מודזיץ, אמרתי לו, משה! אין מי שמתאים לשיר את השיר יותר מר' בן ציון שנקר. זה היה חלום באספמיא. ידוע שר' בן ציון ממעט לשיר בשנים האחרונות, אבל אני אינני ממהר להרים ידים. הרמתי טלפון לר' בן ציון, הזכרתי לו נשכחות, שלפני שלשים שנים עיבדתי לו קלטת, שנינו צחקנו, והוא הסכים לשיר. אגב, בשיר זה הוא מבצע דואט נפלא עם משה וינטרוב על המילים של ברכת הבית "בזה השער לא יבוא צער"...

ר' מונה, מדוע לא נמכר הדיסק במסגרת מבצעי קניות ברשתות השיווק, מה שהביא להצמדת המחיר לזה הנהוג בשוק?
"מושקע כאן עיבוד מיוחד, שעלותו גבוהה מאוד. זה היה בעצם פרויקט שהוא מעבר למסחר, והיה בו רצון להגיע לתוצאה. רצינו דווקא שהדיסק יהיה בהישג יד בכל מקום, ולכן נתנו את השיווק בצורה פתוחה". כשאנו שואלים אם בשל העלויות, הדיסק קצר במיוחד אנו נענים נחרצות: "ממש לא. כל הנותן בעין יפה הוא נותן, לא דחסנו חומרים, ההיפך. ביקשנו להוסיף כמה שיותר. כך גם הכנסנו ברגע האחרון פלייבק מוכן עם מקהלה של השיר 'יהי השבוע הבא', הוספנו מילים, זמרים, והופ, לקחתי יצירה שיכולתי להשתמש איתה בכבוד באלבום אחר, ושהיתה מיועדת לאלבום אחר בכלל – ונתתי אותה כשי לתקליט הנוכחי. כך, שביקשנו לתת את המיטב והמרב בו זמנית".

ר' משה צבי, אלו שירים יתקבלו לדעתך בציבור?
"שאלה טובה. לעניות דעתי, בחופות שיתקיימו בקרוב, יבקשו הרבה מחותנים לשמוע את שירי החופה מתוך ה"חתונה הגדולה". השיר הראשון "מי אדיר על הכל" הוא ניגון מעורר רגש רב מהיכלו של הסבא קדישא מראדושיץ. זהו ניגון שאדמורי"ם רבים משוררים אותו בחופת צאצאיהם. השיר השני "מי בן שיח", הורכב על לחן מבית מדרשו של המלחין האגדי ר' יעקב תלמוד. הלחן המרגש והמרטיט נלקח מ"זכרנו" עתיק של פתיחת תפילת הימים הנוראים, המושר על המילים האמצעיות שב"מכלכל חיים". כבר בשבוע האחרון נתבקשתי ע"י כמה מחותנים לשוררו תחת החופה.

"מונה", אנו מבקשים, "ספר לנו משהו על עצם ההפקה?". "תראה, חשבתי רבות איך לשנות קצת מהסדר הקבוע של העיבודים, והחלטתי ללכת על משהו יותר יחודי. להנמיך את כלי הנשיפה, ולהבליט את כלי העיירה הטיפוסיים: החליל, הכינור, הנבל, האקורדיון, הקלרינט, וכו'. בעקבות כך, קיבלה הקלטת צבע חדש ומיוחד".

מונה מוסיף ואומר, כי גוונים רבים לקלטת, וכל מאזין ימצא בה את מקומו. מי שלא מתחבר לקרלין, יאהב את חב"ד או צאנז, וכן הלאה על זה האופן. השתדלנו לבחור חומרים נעימים לאוזן, וקלים לשירה בפה, כך שה'סלקציה' היתה דווקא יותר קשה, עד כמה שזה נשמע פשוט: להביא חומר קליל, ועם זאת מגוון. הצבע המוסיקלי, הקדושה, וההוד שנסוך על הדיסק המרכז בתוכו שמחה יהודית צרופה – מביאים אותנו לתוצאה הברוכה.

מונה מסיים ממש בתחינה: "אך בקשה אחת לי לקהל המאזינים, אנא מכם, אל תצרבו את התקליטים אשר דמנו וכספנו מונחים בהם. גדולי הפוסקים מזהירים ואומרים כי המעתיקים הללו עוברים על גזל ממש". לסיום? אומרים המפיקים, "לא נותר לנו אלא לאחל לכל עם ישראל שנזכה לשמוח ב"חתונה הגדולה" של משיח צדקנו, מתוך שמחה יהודית אמיתית"...



6 דברים שלא ידעתם על "החתונה הגדולה":

א. שידוך משמים:

החיבור בין מוישה וינטרוב למונה רוזנבלום, הפך לשם דבר. ה'קליק' שנוצר בין השניים הביא שירים רבים למחוזות רמים מעבר לכל פרופורציה, שאילולי הפיקו אותם שניהם יחדיו – לא היינו זוכים להם. גם בדיסק הנוכחי, התכנית המקורית בכלל היתה להפיק אלבום של ר' משה צבי וינטרוב. מונה אמור היה להיות המעבד המוזיקלי, ומקהלת פילרמונה בניצוחו, אמורה היתה לסגור את ה'שידוך' ב'זכרון דברים' שכזה. אלא שמה' דיסק למפיק, והאלבום הפך בסופו של דבר להפקת ענק, לה שותפים שושבינים וזמרים נוספים – כשמונה משמש כ'מחותן' הראשי.

 ב. רעבינ'ס א חתונה

את השיר השני באלבום, הגראמען העמוק "א חתונה ביים רעבין" שמיטיב לנסח במרוכז את התחושות של חסיד בחתונת רבו – הקליטו מספר פעמים רב, הרבה מעבר למה שאתם חושבים. "היה זה אחרי שהשיר היה מוכן, והגראמען הולבש אחר כבוד על הלחן הידוע של חסידות וורקא (– שגם בבחירתו התלבטנו רבות, בגלל היותו כה עממי), המושר על "דיינו" בהגדה של פסח", אומר מונה. אלא שוינטרוב החל לפתע לומר, שחסרה בהקלטה 'חיות' ושמחה. מונה לא התבלבל. מילה של וינטרוב אצלו היא קודש ממש. הוא ה'מייבין' שלו. מארכיונו הממוחשב דלה מקצב שבעבר שימש אותו לשיר אחר, קצבי וסוער (הקשיבו היטב ואולי תזהו...) והוסיף לפלייבק צלילי פסנתר ערבים. את ההקלטה הקודמת, שהאזנו לה, ושלדעתנו, מפיקים אחרים היו ששים להגיע לרמתה, השליך מונה לארכיב. מי יודע, אולי יום אחד ישתמש בפלייבק העזוב, להחייאת שיר אחר...

ולמרות הקשר ההדוק בין וינטרוב לרוזנבלום, כשהם באולפן, זה סיפור אחר. "תכתוב, תכתוב איך שאני ממרר לו את החיים", אומר לי מונה. וינטרוב לא טומן ידו בצלחת: "אני נאלץ לבצע שירים מספר רב מאוד של פעמים, עד שמונה יהיה מרוצה. לפעמים אנו מקליטים שיר כמה שבועות, עד לתוצאה הרצויה".

ג. עלה מעלות רמות

אולי בהשראת ה"בר יוחאי" המופק בדיסק בדיצה, החליט מונה לבצע בשיר הקודם, "א חתונה ביים רעבין", מהלך חדשני במיוחד, כך שגם מי שמכיר את לחן ה"דיינו" לא יכול שלא להתפעם מהכושר הייחודי לקחת את הלחן המוכר (ואולי מוכר מידי) – ולהפכו לתוסס ורב גוני. למבינים במוזיקה נציין כי בכל פעם שמסתיים 'סיבוב' בשירת הלחן כולו, עוברת התזמורת והמקהלה, עם הזמר (המחונן משמים בקול מתאים למשחק הלא-קל) למודולציה גבוהה יותר. בסך הכל רשמנו 6 מודולציות, כשכל אחת גבוהה מחברתה...
מונה מבהיר לי, כי נקט בהפקת החתונה הגדולה בגישה אסטרטגית-מוזיקלית, הסכיתו ושמעו: "בכל הפרויקט, באופן שיטתי, דווקא בגלל היותו של הדיסק שמיעתי ולא חזותי, השתדלנו לתת ערך מוסף, שיהיה מעבר למוזיקה. בכל אלבום, ובהפקה הזאת בכלל, רצינו להביא לכך שיהיה מה שיצמיד את המאזין לתוכן המושמע. יש כמה אפשרויות לעשות זאת, וזו האסטרטגיה המנחה שלי בכל ההפקות. כאן, בדיסק הזה, דאגנו שבכל טווח זמן של עשרים שניות, ולכל היותר חצי-דקה - תהיה התפתחות. אם בהחלפת סולנים, או בשילוב המקהלה, ואפילו בשיטה הזו, שהיא קשה יותר לביצוע, בהוספת חצי טון למעלה. כך שאין למאזין רגע אחד של שקט, כשהמוטו הוא: להפתיע ולרענן את האוזן כל כמה שניות". ואם תרצו, אולי זהו סוד ההישרדות של מונה, ההתחדשות הבלתי נלאית...
ד. ועמך כולם צדיקים
בדיסק הזה, עד כמה שזה נשמע מופרך, הרי שכל צוות ההפקה, החל מהמקהלה (כמובן) וכלה בתזמורת, נמנים כולם על קהילת שומרי התורה והמצוות. והמדובר הוא בהשקעה לא קלה, ולעיתים גם בויתורים כואבים, כדי להביא לכך שההפקה תהיה 'יהודית' באמת. והמדובר הוא בכנרים מקצוענים, אורגניסטים, קלידנים, קלרינטיסטים גיטריסטים, ועוד.
מעניין במיוחד היה תהליך גיוסו של הקלרינט הירושלמי ר' שמואל ניימן. "קלרינטיסט שנותן את הנשמה", מדגיש מונה, ווינטרוב מחרה מחזיק אחריו בחום. משה צבי וינטרוב היה עובר (מתוקף תפקידו) מחתונה לחתונה, ובכל פעם היה עוצר על יד התזמורת, מחייג מספר כלשהו, משמיע ו... טורק את הפומית. שוב מונה לא מרוצה, שוב צריך לחפש נגן קלרינט בחתונה הבאה... כך במשך חודשים רבים נמשכו החיפושים כשהדגש הוא על מציאת קלרינטיסט מקצועי, ו...חרדי. יום אחד ביקר וינטרוב בחתונה, וכהרגלו השמיע למונה את הקלרינט. הוא כבר היה בטוח שמונה יוותר על הפרנציפ ויקח נגן קלרינט חילוני, אלא שבאותו יום נכונה לו הפתעה. "זה הוא", הפתיע מונה. "ליתר ביטחון, קנינו דיסק שלו, כדי לדעת אם הוא אכן מתאים, ואנו מברכים על הבחירה", אומרים צמד המפיקים.
כך הגיע גם ר' אבי פיאמנטה, שלדעת מונה הוא "מיצג את הכלי. לא רק קורא תווים נכון". פיאמנטה הפך עם הזמן, לשותף ברוח ההפקה, כשמונה נותן לו יד חופשית להביע את עצמו כרצונו בשלל רעיונות הנובעים מעמקי נשמתו החב"דית.

ה. ההיסטוריה חוזרת
מונה שהיה ועודנו אבי החדשנות, בחר כידוע, לבצע אלבומים של זמרים מפורסמים, עם צוות מקצועי ששכן אחר כבוד בתוככי אורגן ה'רולנד' שלו... כעת, חזר מונה לאחור, וביקש לתת את הצלילים החיים, העתיקים, ומלאי המתיקות והרוך המקורי. אז נכון שההיסטוריה חוזרת, ומונה מתהדר שבהפקה הזו כל הכלים חיים, כמו ההפקות הראשונות של לפני עשרים ושלושים שנה, אלא שלמצוא היום קונטרה-בס (להשמעת בס אקוסטי), שתשמיע צליל מקצועי כמו זה שעושה ה'סינטיסייזר' החדשני – קשה. מונה הזמין נגן, סגר על מחיר, ו...התאכזב מהצליל והסאונד, נאלץ להזמין בסיסט שיבצע את הצליל הדיגיטלי היחיד באלבום.

ו. עמך די בחרת
ישנם שירים רבים, שהתקבלו בציבור החילוני, ובדיסק הנוכחי, כמטרה נעלה, העלו וינטרוב ומונה את הלחנים, בכדי להשיבם למקומם הטבעי והמקורי, בחצרות הקודש.
על ניגון כזה, המושמע בעיבוד מוצלח במיוחד באלבום, מספר ר' דוד הולשטיין, מבית 'נועם הפקות': "יעקב אורלנד, היה מוזיקאי ידוע בהויה הישראלית. אורלנד, ששנה ופירש, פגש פעם את אביו יוצא מבית מדרש של באיאין, כשהוא מפזם, כולו רגש, את הריקוד של צאנז, שמופיע בדיסק. זהו בעצם ניגון שהתקבל כיום בכל תפוצות ישראל. והכיצד הפך הניגון ללחן כלל ישראלי? כותב אורלנד בזכרונותיו: "אבי איש אדוק במסורת אבותיו היה, והלך יום יום לבית הכנסת. בשבתות וימים טובים, היה חוזר בינו לבין עצמו כשכולו זמר ופיוט, על לחנים ששמע בבית הכנסת. אלא ששמיעתו לא היתה אבסולוטית, בלשון המעטה. פעם, חזר ובפיו ניגון ששמע מחסידי באיאן בבית הכנסת שלהם שהיה בחצר בתי הורנשטיין בירושלים. פניו זרחו בזמרו ניגון מלא ערגה זה, שהיה מושר כמו עם אש צורבת בכנפיו... אמרתי לאבי - אולי אחבר לך כמה מילים כדי לשמור בזכרונך על הזמר, עד שנולד לנו 'רד הלילה'...". הולשטיין מספר זאת ברגש, ורואה בכך סגירת מעגל, ששיר שאורלנד חש כי תהיה בו המשכיות בכך שיהפוך לעממי – חוזר שוב לקהילות הקודש ובתי הכנסת.
"כך", מציין וינטרוב, "גם נכנס הריקוד של טאלנא, (שמוכר יותר כ"חג פורים"). רצינו שהכל ידעו את מקורו הטהור, בחצר הקודש של חסידות טאלנא...".

 

  תגיות: אייזיק האניג - ירושלים - מונה רוזנבלום

16% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

1. ענינים השתרדגתם.
יפה
אחד | ח' אלול ה'תשס"ז
2. כתבה שמתאימה לאווירת אלול.
נכון ........
מויסר | ח' אלול ה'תשס"ז
3. מונה, אני משתגע עליך! (ל"ת)

ללא שם | ח' אלול ה'תשס"ז
4. איך מגיעיל למונה???
רציתי לכתוב למונה אבל אין לפילהרמונה אתר פעיל וממילא אין לי את המיייל של מונה.
רק בגלל שאני משוגע על הבן אדם אני בוחן את ביצועיו עוד עוד, מוזר שעם כל ההקעה הכבירה האדמור מקאליב מצא זמן להשתעל באמצע השיר, ומונה הכניס זאת. תקשיבו טוב בשיר סול א קאקאש בשניה מספר 2:43 יש שיעול מוסתר שכנראה הסאונד של הקונטרה בס המקורי היה נשמע פחות צורם ממנו....
מונה, תמשיך לעשות חיל, אנו מתגעגעים לחומרים שעיבדת בעבר לחסידי בעלז, ויזניץ ופיטסבורג....
אין עליך... ואם אתה קורא זאת, תכתוב לי את כתובת המייל שלך למען נהיה בקשר רצוף יותר...
יוסי, ychr@walla.co.il | ח' אלול ה'תשס"ז
5. חחח יוסי.. אתה עד כדי כך נאיבי ?
שמונה יכתוב לך את המייל שלו ותתכתבו??
נו שוין שיהיה לך חלומות פז ודלק..
אחד שמבין | ח' אלול ה'תשס"ז
6. למי שחושב שהוא מבין (ל"ת)

יוסי | ט' אלול ה'תשס"ז
7. תגובה ל"אחד שמבין"
אם אתה חושב שאתה מבין, התבדית...
כנראה אתה לא מכיר את הפשטות של מונה... יש את המספר שלו בכל ספר טלפונים, ופעם הערתי לו איזו הערה פיצפונת הוא מיד חזר אלי ושמע והתענין דק על דק כי אין דבר שאינו נבדק..
כך שאם אתה אחד שמבין לא בדבר זה...
תחשוב פעמיים לפני תגובותיך...
יוסי | ט' אלול ה'תשס"ז

 
האחים מרכוס הגיעו ל-16 שעות להופעת ענק
השנה, הזמרים המפורסמים בנצי ושמולי מרכוס מלהקת 8th Day הגיעו מקליפורניה ליום אחד בלבד, בכדי להצדיע ולשיר לקרוב לאלף ילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם וקהל הרחב בתיאטרון ירושלים.
טויטו בתמונות שיגרמו לכם לארוז מזוודה
מה רבו מעשיך ה': רגע אחרי שתיעד את חודש החגים בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק יחד עם אלפי החסידים, הצלם חיים טויטו קפץ לביקור קצר באמסטרדם
שמחה ליינר חוזר עם אלבום רביעי
בשונה מאלבומיו הקודמים הפעם באלבומו החדש - ''כל הכבוד'' קפץ שמחה ישר למים העמוקים ודאג לא רק לקטעי השירה באלבום אלא להפיק בעצמו את כל האלבום וכדי לעשות זאת בגדול
יונתן שינפלד בקליפ חדש : אהבת חינם
באווירת הימים מגישים יונתן שינפלד וכוכב הרשת שוקי סלומון קליפ חדש וממכר: אהבת חינם. את מילות השיר כתב שוקי סלומון, על הלחן אחראים סלומון ושינפלד שגם עיבד מוזיקלית.
סימפוניה של עוצמה בבנייני האומה‎
אלפים נטלו חלק במופע מרהיב שנערך אתמול בבנייני האומה, בו אירח ענק הזמר מלונדון שלוימי גרטנר שורת כוכבים נוצצת, הכוללת את יונתן רזאל, נפתלי קמפה, וארי היל בליווי תזמורת "המנגנים"