דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
11.18.2018 | יום ראשון י' כסלו ה'תשע"ט | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין


ראשי | חדשות | טורים
הצילומים בכתבה: עזרא לנדאו | בקהילה

מי אתה יוסי גיל ? \ פרופיל

יוסי גיל צדיק אמיתי ומיתוס שרבים שמעו אבל לא ראו החליט להתיישב מול כתב עיתון בקהילה אשר מדינה ולספר על הכל. על ההתמודדות עם העיורון, מה הספיק לעשות בעשר שנים, ואת מה הוא לקח כשליחות חיו, וגם חושף את המוזיקאים שנמצאים אצלו קרוב ללב

א' טבת ה'תשס"ט | 12/28/2008

יוסי גיל צדיק אמיתי ומיתוס שרבים שמעו אבל לא ראו החליט להתיישב מול כתב עיתון בקהילה אשר מדינה ולספר על הכל. על ההתמודדות עם העיורון, מה הספיק לעשות בעשר שנים, ואת מה הוא לקח כשליחות חיו, וגם חושף את המוזיקאים שנמצאים אצלו קרוב ללב. 

אשר מדינה | קולות, בקהילה

שימו לב אל הנשמה - - -
זו אולי התורה כולה על פי יוסי גיל. מי ששמע את קולו הרך, רצוף הרגש היהודי, בקטעי קישור ליצירות מוזיקליות חסידיות אותנטיות נשבה מיד בקסמו. זה לא רק ההגשה המעודנת, לא רק השפע האינפורמטיבי עד לפרטי פרטים של כל יצירה, זו החוויה הנדירה והמטלטלת להישאב אחורה בזמן מאות שנים, אל הנעימות היהודיות השורשיות שנשזרו בהווי חייהם של קהילות רבות ברחבי אירופה וסייעו להם לשאת את תלאות היומיום בשמחה רוחנית.

המוזיקה החסידית עברה טלטלות רבות בשנים האחרונות. מניגוני הכיסופים של ר' שלמה קרליבך, דרך מוזיקה חסידית קצבית ומודרנית ועד החזרה למקורות כפי שרווח היום. חזרה מבורכת זו נזקפת לא מעט לפועלו של יוסי גיל, שבחן המיוחד שלו גרם לרבבות מאזינים להקשיב שוב ליצירות מוזיקליות אלמותיות ולהתפעם מהם מחדש.

עשור שנים חלפו מאז הפציע יוסי גיל בשמי עולם המוזיקה החסידית. עשר שנים בהן תרם הטביע את חותמו על ההד הציבורי-מוזיקלי. בשנים הללו הפך גיל לאינצקלופדיה מהלכת בכל הנוגע לניגוני חצרות חסידים, מלחינים, מבצעים, מפיקים ומה לא. אמנים רבים שולחים לו את יצירותיהם להתייעצות, והוא בשמיעה האבסולוטית שלו נותן את אבחנותיו המקצועיות.

**

יוסי קרישבסקי (גיל) נולד בשנת תשל"ז בבית חסידי שורשי בירושלים. כבר בהיותו פג איבד את ראייתו בעקבות כשל רפואי באספקת חמצן בבית החולים. יוסי עבורי הוא זיכרון ילדות מיוחד מאד משכונת רמות בירושלים. לא אשכח את המראה הקבוע שלו, עושה את דרכו לבדו מביתו עד לבית הכנסת 'אוהל יוסף' כשגמרא בידו. תמיד שקט וצנוע, לא מבקש עזרה ומקרין אור פנימי שקשה לעמוד בפניו.

כבר בילדותו התחבר בקשר אמיץ למוזיקה היהודית. זכרונו הפנומנאלי שניחן בו מאפשר לו לזכור בשמיעה ראשונה כל ניגון המושמע באוזניו וכל פרט הקשור באותו ניגון. כל רבבות הפרטים הללו מקוטלגים אצלו ב'תיקיות' פנימיות שהוא שולף ממאגר הזיכרון. "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כהגדרת ידידיו.

מלבד אהבתו למוזיקה, הוא פיתח גם חוש מאוד חזק לנגינה ושירה - השתתף במקהלת בית-הספר והחל לנגן בפסנתר כבר בילדותו. הוריו עודדו נטיות אלה ורכשו עבורו כל קלטת או דיסק חדש של ניגונים שיצא-לאור והוא אסף את הניגונים אל תוכו תרתי-משמע. האוסף המוסיקלי שהוא מחזיק בביתו, מקיף כיום יותר מחמש-מאות תקליטים וקלטות - אוצר שהוא משוטט בו ודולה ממנו את הפנינים שהוא משמיע למאזיניו. ""מגיל 4 אני זוכר את עצמי מאזין ליצירות מוזיקליות חסידיות. הייתה זו תקופת דור החלוצים, ר' בן ציון שנקר, ר' שלמה קרליבך, ר' דוד ורדיגר ועוד רבים. המוזיקה הייתה מרכיב מרכזי בחיי וממלאת את כל ישותי" מספר גיל, "האזנתי בילדותי לכל הסגנונות וגיליתי עולם מופלא. אבל אז זה היה עבורי בעיקר תחביב. אהבתי ללמוד ולהכיר כל מבצע בשמו ולערוך אבחנות בין הסגנונות השונים".

את רוב החומרים הישנים שאב גיל מהאמצעי היחידי שהיה באותם ימים: שידורי 'קול ישראל'. "באמצע שנות השבעים הייתה 'תכנית דגל' ברדיו – מצעד הפזמונים המסורתי שבין עורכיו היה העיתונאי ישראל קצובר, והייתה לה האזנת שיא. שם השמיעו את מיטב היצירות הותיקות והחדשות והיא שימשה כבמה המרכזית של כל אמן בהעדר מדיה אחרת למגזר הדתי. כילד אני זוכר את עצמי מאזין לה באדיקות".


***

את כל הפרטים אגר יוסי בזיכרונו. הוא גדל ויחד עמו המוזיקה החסידית התפתחה, משה מונה רוזנבלום נכנס בסערה, ויוסי הרגיש רצון עז להשפיע על פס הקול היהודי המושמע מעל גלי האתר. בשלב מסוים עלה לאוויר רדיו 'קול שמחה' החרדי ששידר בעיקר מוזיקה חסידית וגרם שמחה להמוני בתים בישראל שביקשו מוזיקה חסידית בלבד.

גיל הרגיש שכאן טמונה ההזדמנות שלו. "הרמתי טלפונים לידידים וביקשתי מהם לפנות למנהלי הרדיו ולעניין אותם עלי. אני מוכרח לציין לטובה את ר' נתן בורנשטיין ור' דניאל בן אליעזר שנתנו לי הזדמנות".

הם ראו לפניהם בחור עיוור, איך הם הסכימו?
"בתחילה אמנם הם לא הכירו את היכולות שלי. אני מצידי ביקשתי רק להיות עורך מוזיקלי. לא ידעתי שיש לי אמירה כמגיש. באותם ימים לא התמקדתי רק במוזיקה החסידית השורשית, אבל גם אז ידעתי שאני רוצה להביא גם את הנוסטלגי וגם טעם אישי. בגלל שנחשפתי למוזיקה ממקום רחב יותר יכולתי לגוון יותר את ההיצע".

המנהלים הורו ליוסי לעשות פיילוט בשידור חי. התכנית המוזיקלית בעריכתו הייתה אחרת ומעניינת, ומיד הוצע לו לערוך רצועה קבועה בין 2-4 בצהרים. היו אלה שעות האזנת שיא, כשהאברכים חוזרים בצהרים מהכולל. כולם התחברו אליה כי היא שידרה רק מוזיקה חרדית המדברת לכל אחד בשפה שלו. שם גם נולד השם יוסי גיל.

מתי התחלת להגיש בקולך?
"בשלב מסוים החליטו המנהלים שיש לי גם אמירה אישית ודחפו אותי לפתוח מיקרופון". הוא אומר. מהלך זה חשף אותו לראשונה לציבור הרחב ומאז החלו האמנים לגלות את יכולותיו המיוחדות. מוזיקאים רבים החלו ליצור עימו קשר ולשמוע את דעתו, ועם הזמן הפכה תכניתו לבמה המרכזית של כל נושא המוזיקה החסידית.

תכנית האירוח שלו שאבה אליה את מיטב המבצעים החסידיים. "פעם אחת עשיתי מרתון שידורים עם מרדכי בן דוד במשך 6 שעות בה דיברנו על כל התקליטים שלו (28 אלבומים). בנוסף הגיעו להתארח אצלו יוסי גרין, מונה רוזנבלום, דדי גראוכר, רובי בנט ועוד ועוד".

גיל זוכר לטובה את מרדכי בן דוד שסייע לו בטוויית הקשרים עם האמנים השונים. "ר' מרדכי מכיר את משפחתי מלפני 32 שנה. בהיותי ילד נסענו לארה"ב לצורך טיפולים רפואיים ועשינו היכרות עם הרבי מרמניץ. שם פגשנו לראשונה את ר' מרדכי. כשהתחלתי את העבודה ב'קול שמחה' ר' מרדכי עזר לי, וכן משפחת בנט, חיים ורובי להכיר עוד אמנים. אני אסיר תודה להם ובלעדיהם לא הייתי יכול להגיע לכולם. הרי לא באתי מתוך הברנז'ה הזו והם גילו נדיבות רבה לחבר אותי לכל האמנים".

כשעבר לתחנת רדיו ארצית, הבין גיל שהייעוד שלו בתחום הוא המוזיקה היהודית אוטנטית. "שמתי לב שלמוזיקה הכללית יש הרבה מגישים מעולים אבל דווקא במוזיקה החסידית הישנה לא נאמרה המילה האמיתית. ואז התחלתי לסמן את הכיוון שלי שם גיליתי יותר מרחב תמרון ויכולת ביטוי".

בנוסף, גיל מציין לשבח את הרב יוסף משה כהנא מחברת 'לחיים', שהוא הגורם המרכזי בהפקת מוזיקה איכותית ושימור ותיעוד של חומרים אלה. "אלמלא הוא, לא הייתה לי כל יכולת לגוון ולהרחיב. הוא גדול המפיקים בתחום הזה ומחייה הניגון החסידי בעשור האחרון".

בשנים האחרונות משמשות תכניותיו של יוסי גיל כעוגן מוזיקלי אוטנטי נדיר ומיוחד. ברצועות שלו תוכלו להאזין ליצירות חסידיות עתיקות שנשאבו מתוך הלב היהודי לצד יצירות חדשות ומיוחדות. "אני משמיע לעיתים הקלטות מקור מתקלטים ישנים, דברים שאם לא הייתי משמיע אותם הם לא היו ידועים כלל. מדובר בחומר יהודי אמיתי שהוא נדחק הצידה בגלל השפע מבורך של דברים חדשים שיש היום. אני מוצא להם מקום להחזירם למרכז המפה".

לדבריו, התגובות הנלהבות שהוא מקבל מהציבור מעידות על הצימאון הגדול שיש למוזיקה הזו. "אנשים מחזקים אותי בדרכי. הם מוצאים את הפינה שלהם בתוך הדבר הזה. יש ציבור חסידי גדול שאוהב את המוזיקה הזו והם מרגישים שהחזרתי אותם לזרם המרכזי. בנוסף, אני משתדל לעסוק בימי הילולות של חצרות חסידים, יארצייטים של אדמו"רים ולתת הקשר אקטואלי".

* * *

קשה להתעלם מהתמורות הגדולות שחלו במוזיקה החסידית בעשור האחרון. השיבה מהכפור המודרני אל חיקה החמים של ניגוני בית אבא, הניגונים החסידיים מלאי הכיסופים והערגה. אם בעבר הלחנים המובילים היו יצירות חדשות עם השפעות מודרניות ('הנה מה טוב', 'משיח', 'כשם שאני' ועוד) הרי שכיום בכל חתונה, אפילו ליטאית מובהקת, תוכלו לשמוע את הניגונים החסידיים האותנטיים כובשים וסוחפים את כולם. מי חולל את המהפך הזה?

גיל נזהר מלמתוח ביקורת. "אני לא חושב שהתחולל מהפך. בן דוד ופריד ידעו תמיד ליצור את הגשר האותנטי בין המוזיקה הוותיקה לבין ניגונים שהיה בהם מרכיב עם איכויות הפקה עדכניות יותר ונכונות יותר לתקופה הזו. היה ניסיון ליצור בין הדברים".

הגשר לא עבד או שעבר זמנו?
"נעשו אז דברים יפהפיים אבל הם היו ברי חלוף. הניגונים החסידיים הם יותר נצחיים עם תוחלת חיים גדולה יותר ולכן הם חזרו בגדול. הם תמיד היו שם רק באותה תקופה הקהל רצה משהו אחר, ניסה לפזול כלפי חוץ אבל גם הוא הבין מהר מאד שזה עוד גל עובר. אלה דברים שבאים היום והולכים מחר".

גיל מזכיר כדוגמא את סדרת אלבומי 'לחיים טיש' המוקדשים לזמירות השבת, שבמרכזם הלחן מרטיט הלבבות לזמר 'קה אכסוף' (שחיבר הרה"ק רבי אהרון הגדול מקרלין זיע"א) בלחנים הנחשבים לצאן ברזל בתוך העולם החסידי ובזכותו הפכו לנחלת הכלל. "כששומעים את הלחנים הללו מרגישים את קדושת השבת בתוך הנשמה ולכן זה תפס את כולם, כחלק מתופעה כללית שיש בציבור המבקש להגיע לעומקים גדולים ופנימיים יותר. דווקא בגלל ההתמודדויות האישיות והציבוריות שיש היום, אנשים מחפשים יותר 'אמת'. שלא תשתנה. שתהיה נצחית".

פורצי הדרך בתחום הזה, כבר לפני 30 שנה, היו אנשי חצר הקודש בעלזא, שידעו ליצור יצירות חסידיות מובהקות וקליטות שחדרו לכל גווני הציבור. כאשר הסנונית הראשונה וההמונית הייתה בשנת תשמ"ט, באלבום 'וגילו צדיקים' שיצאה לרגל חגיגת בר המצווה של הרה"צ רבי אהרון מרדכי, בנו של כ"ק האדמו"ר. ניגונים כמו 'יהי החודש הזה' (לחן: כ"ק האדמו"ר מבעלזא) ו'ומשפע' (לחן: הרב יוסף צבי בראייר), הפכו ללהיטים גדולים ודרכן הציבור נחשף ליצירות נוספות ומיוחדות שיש באלבום.

מאז ועד היום, בעלזא מובילה בתחום ומעמידה מידי תקופה שלל יצירות חדשות ההופכות מיד ללהיטים אדירים ונעשים פס הקול הרשמי בכל שמחה ואירוע.

איך בעלזא מצליחים להפתיע אותנו כל פעם מחדש?
"בעלזא תמיד הצליחה להחדיר את המוזיקה החסידית לכל רובדי האוכלוסייה. מי שחזה את פני הדברים כבר לפני עשרות שנים היה כ"ק האדמו"ר מבעלזא, שזיהה את תופעת המודרניזציה ורצה להעמיד חלופה הולמת. הוא יצר את המושג שנקרא 'ניגוני בית בעלזא' דבר שלא היה קיים כל כך בעבר. היו אמנם ניגונים שהשתמרו מלפני השואה אבל זה לא תפס מקום מרכזי. האדמו"ר שהוא מנהיג בסדר גדול ושיעור קומה נדירים, הן בפן החינוכי והם בעולם התשובה, כחלק מהראייה הכלל ישראלית שלו שרואה את טובת כל העם ולא רק את טובת החסידות, החליט להקים את המפעל הזה, לרתום את הטכנולוגיה המתקדמת וליצור לכלל הציבור החרדי ניגונים חסידיים מופלאים".

כבר היו אז מקהלות חסידים שונות.
"אכן, ר' חיים בנט היה הראשון שהביא את המוזיקה החסידית האוטנטית לתודעת כולם. עם לחניו האגדיים כמו 'אבינו אב הרחמן', 'הנה אנוכי', 'כה אמר', 'ונתנה תוקף' והרשימה עוד ארוכה. אלא שכ"ק האדמו"ר מבעלזא הביא משב רוח מעניין בתחום. בבעלזא נוצר הרכב מנצח של יוצרים בסדר גודל שאין לו אח ורע. "זה כולל את המבצע הרב ירמיה דמן המבצע, יהודי בעל שיעור קומה שנחון בקול פעמונים נדיר ביופיו, עם הגשה חיננית יחידה מסוגה. את המלחין המופלא הרב יוסף צבי בראייר, את הרב שלמה קאליש ובנו המוכשר ר' אליעזר. המלחין הרב אליהו אייזנבך (מלחין 'וידעו') - כולם אנשי תורה ומחנכים, וניכר הדבר שהניגונים שלהם יוצאים מבית המדרש. זה חלק משינוי הגישה של כ"ק האדמו"ר – מוזיקה שיוצאת מתוך עולם התורה". לאחר האלבום 'וגילו צדיקים' הגיעו האלבומים שהופקו לרגל נישואי הרה"צ רבי אהרון מרדכי בחודש מנ"א תשנ"ג שכללו את הלהיטים 'תהא השעה הזאת', 'סימן טוב', 'וידעו' ועוד והשלימו את המהפך. המעבד מונה רוזנבלום גם הוא נתן את הדחיפה הגדולה שלו. "כל שמחה בבעלזא משחררת להיטים שהופכים לנכסי צאן ברזל", אומר גיל.

מה יש בלהיטים הללו שמתקבלים אצל כולם?
"הם עממים מאד ויודעים לקלוע לטעם הציבור הרחב. פשטות חיננית שכובשת כל אחד. מאידך, בבעזלא יש גם לחנים מורכבים. הם יודעים ליצור. אבל הם מכירים את היכולת הסגולית שלהם לפרוץ מהחומות של החסידות ולהגיע לכולם. כל אחד יכול להתחבר אליהם בשמחה שלו. למשל, הלחן 'תהא השעה הזו' – לכל יהודי יש את השעה המיוחדת שלו בה הוא מוביל את בנו לחופה, לוקח את בנו לחלאק'ה, או בניגון 'סימן טוב' – כל אחד מוציא בו את השמחות והחוויות האישיות שלו".

אפרופו בעלזא, מזכיר גיל דברים ששמע מהרב יוסף צבי בראייר. "כיצד יודעים אם הניגון הוא אמיתי ורוחני? מסתכלים מה האדם עושה אחרי ששמע אותו. אם זה מושך אותו לבית המדרש, אם זה גורם לו לקרבת אלוקים – זו מוזיקה נכונה. אבל אם זה גורם לו לדברים אחרים זו מוזיקה אחרת. זו ההגדרה הנכונה בין מוזיקה יהודית אמיתית למשהו אחר".

* * *

הוא לא יודה בזה, אבל יכולת נדירה שכזו לאגור בראש בלבד אלפי יצירות, כולל הקרדיטים של כל המעורבים בהן וכולל התאריך המדייק בו יצאו לעולם – אין לכל אחד. בכישרונו זה משתמש גיל כדי לא להשאיר אף יצירה משובח להיבלע בתהומות השכחה.

יש לך כשרון יותר מאחרים?
"אני לא חושב. אני מוכן להודות שהעיוורון שלי תורם ליכולת הזיכרון. כשהקב"ה לוקח חוש מסוים הוא נותן יותר בחושים אחרים. בגלל שאינני רואה, יש לי יכולת טובה להעמקת יתר במה שאני שומע. מוזיקאים גדולים אמרו לי שיש לי שמיעה אבסולוטית. לעיוור יש יכולת הקשבה טובה יותר, כי כשאדם רואה הוא לא מרוכז רק בדבר כי הוא רואה במקביל עוד דברים. אני מרוכז רק במוזיקה. והיא גם עוזרת לי. ללא המוזיקה אינני יודע איך הייתי יכול להתמודד. זו מתנה אישית מהקב"ה שנתן לי".

אתה מרגיש שזה ממלא לך את החיסרון?
"החיסרון בחיים לא יכול להתמלא אבל זה נותן את היכולת להתמלא".

לולי החיסרון הזה הייתה לך יכולת הזיכרון המופלאה?
"הכול יכול להיות. אני נהנה ממוזיקה וחווה אותה אחרת מכולנו, כי המודעות הרגשית של עיוורים הרבה יותר מפותחת. אנחנו אנשים יותר רגישים בכל המובנים. יש לנו יכולת להתרגש מדבר יותר בקלות, יכולת אינטואיציה מפותחת. כתוב ש'אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב'. אדם שופט את מה שהוא רואה לפי עיניו. לפי החיצוניות של כל דבר. אמות המידה של עיוור הן שונות. יותר אובייקטיביות ויותר אמיתיות. החיצוניות לא משחקת, לא לטוב ולא לרע. אדם עיוור מחבב את המהות של האדם שמולו. יש לו יכולת להתמקד בפנימיות ולא בעטיפה".

אתה בוכה מניגונים?
"לעיתים. כשאני מאזין לשלושת אלבומי חב"ד של פריד, או לצמד אלבומי 'אידישע אוצרות' אני מוצא את עצמי בספרות אחרות. נגינה חב"דית מאד קרובה לליבי. או למשל, כשאני מאזין ל'איזהו מקומן של זבחים' של מרדכי באידיש או ללחנו 'מן המיצר' שנכתב ימים ספורים לפני פטירת אמו וזכה לאחרונה לדואט מושלם עם בנו יידל, זה מרגש אותי מאד".

מה החלום שלך בעשר השנים הבאות?
"החלום שלי הוא 'ותחזנה עיננו בשובך לציון ברחמים'. שאזכה יחד עם כולם לראות באור המנורה הטהורה בבית המקדש השלישי בזכות אורם של נרות חנוכה שהוא האור הגנוז, לשמוע את שירת הלווים ושופרו של משיח. כאדם עיוור אני זוכה לסיוע בכל צעד ושעל. זה לא דבר שמובן מאליו להגיע לרדיו ולא פשוט לביצוע. אני מרגיש שהקב"ה כמו אבא אוהב לוקח אותי ביד, צעד אחר צעד. כל מה שהקב"ה עושה הוא טוב".

מבין המילים שלו ניתן יכול לשמוע את התפילה הפרטית שלו. "אנחנו מתפללים 'הראנו ה' חסדך' – לזכות ולראות בעיניים את חסד ה'. רוצים לראות את אור המנורה שהיא אור הגנוז. 'אור חדש על ציון תאיר' בבית המקדש ושם נשמע את השירה האידיאלית והשלמה – את התו השמיני שאנחנו כל כך חסרים אותו בגלל הגלות. ושם נשיר את שיר ה'. היעוד הזה יקרה רק בבית המקדש. צריך לדעת ששירת הלוויים זה אחרת לגמרי מכל מה שאנו מכירים. זה שיא השיאים של החוויה המוזיקלית".

* * *

יוסי נותן בהם סימנים

בוודאי הבחנתם ביכולת הניסוח המעולה של יוסי גיל, המעידה על דקות אבחנה וכושר שיפוט מיוחדים. ביקשתי ממנו לאבחן כמה מהדמויות המובילות במוזיקה החסידית לדורותיה, בכדי לנסות לשים את האצבע על הנקודה הבולטת שבכל אחד.

הרה"ח בן ציון שנקר – שולחן השבת היהודי
"גדולי ה'בעלי מנגנים' בדור וזן נדיר בתעשייה המוזיקלית של היום. הוא חסיד אמיתי בכל נימי נפשו לחסידות מודז'יץ' ולחניו יהיו קלאסיקה גם בעוד 300 שנה. שירים כמו 'אשת חיל', ו'מזמור לדוד' - שולחן השבת היהודי לא שלם בלי נכסי צאן הברזל שלו. איך אפשר לדמיין שולחן שבת בלי זה? יש לו גם יצירות ארוכות ומורכבות בנוסח ניגוני מודזיץ'. הוא בעל קול נדיר ומיוחד, עם דינאמיקה המעוררת התפעלות ושליטה מוחלטת, עם רחבות אופקים מוזיקלית שלא תיאמן".

ר' שלמה קרליבך – גאון בפשטות
"יצר ז'אנר חדש השאוב מתוך העולם החסידי. לחנים יותר קליטים ויותר פשוטים שכל אחד יכול להזדהות איתם. במרוצת הזמן הם חזרו למקומם הראוי כחלק מגל הנוסטלגיה ששטף את כולם. מאז שהוא נפטר הוא הרבה יותר פופולארי, אולי בגלל שהוא פחות שנוי במחלוקת כי מתייחסים יותר למוזיקה שלו ויש לו עדנה מחודשת.

"סוד ההצלחה של קרליבך היא האמת הפנימית שלו. הוא אף פעם לא ניסה לחקות מישהו. הוא שידר הרבה כנות וחתום על זעקה פנימית שכל אחד מוצא את עצמו משתייך אליה. הלחנים שלו נגישים, ערבים ומאד נוגעים. עם רגש יהודי אמיתי.
"שמעתי מאחד מגדולי המלחינים שאמר על ר' שלמה קרליבך שהוא היה 'גאון בפשטות'. העובדה שאין לנו עוד קרליבך מלמדת שהוא היה יחיד בדורו. הוא גם ספג מטען מוזיקלי גדול והושפע ממודז'יץ, חב"ד באבוב ועוד. היו לו עומקים גדולים וזה נתן לו את הכלים להלחין את יצירותיו".

ר' דוד ורדיגר – קול שאגת הארי
"אדם שזכה וניצל מהשואה בזכות קולו האגדי – קול שאגת הארי, שאתה לא יכול להישאר אדיש אליו. חזן ובעל מנגן בחסד, גם מלחין ויוצר איכותי מאד, שבזכותו הפכו ניגוניו של רבי יעקב תלמוד מניגוני גור לנחלת הכלל. שירים כמו 'לא תבושי' ואחרים, אם הוא לא היה מקליט אותם – לא היו נשארים. אחרי השואה הוא הבין את החשיבות של הנחלת המוזיקה החסידית לדור הבא וכך נחשפנו לניגונים כמו 'ישמחו במלכותך' של חסידי מעליץ, 'וביום השבת' של הרבי מסקולען, הניגון המושר בכל עלייה לתורה וזו רשימה חלקית. שירים אלו הם חלק מרפרטואר החובה של כל יהודי".

מרדכי בן דוד – אש להבה
לפני הכל - בן של אביו, וזה אומר הרבה. שירה עם עוצמה רבה שאין דוגמתה, ומתוכה מבחינים באש הגוראית – אש להבה. נוכחות וכריזמטיות בלתי נדלית. הלחן הוא כחומר ביד היוצר. הוא יכול לקחת לחן שכבר הוקלט בעבר ולהוסיף לו תבלין שלא היה לו לפני כן. מרדכי הוא שלמות של פרפקציוניזם, ביצוע, הגשה ודיקציה. בנוסף, הוא נחון בטכניקות של שירה מעוררות התפעלות".

אברהם פריד – מוסיף והולך
"הייתי קורא לו וירטואוז. שלמות אמנותית שאין לה אח ורע. פריד הוא אמן שהגיע לאן שהגיע בעשר אצבעותיו. כשמרדכי היה יחיד בז'אנר כסולן, פריד נכנס לזירה הלא קלה הזו, לנעלים לא פשוטות. צעד אחר צעד, בעקביות והשקעה מופלאים הוא הגיע אל המקסימום.

"שירתו היא מתיקות שממיסה כל לב עם קול שחודר פנימה. שירה שכל כולה שמחה ולא מותירה אותך אדיש. אפילו באלבום האחרון שלו, בשיר 'בזו השעה' אתה חייב לצאת ולרקוד. באלבומי 'אוצרות יהודיים' אתה מגלה אותו כמי שהטקסט אצלו מקבל משמעות מופלאה. הוא שר אותם עם יכולות משחק נדירות. הוא מתאר שם סיטואציות באופן הנכון ביותר.

"בהשאלה מימי חנוכה, אפשר לומר על ר' אברהם שהוא 'מוסיף והולך'. יש היום הרבה אמנים שממריאים בהבזק של רגע ישר לראש הטבלה. לא זוכרים שיש דרך ארוכה. פריד כל הזמן מתייעל ולא נח על זרי הדפנה. כל אלבום שהוא מוציא מאתגר את המאזינים מחדש.

"אני רואה בו את אחד השלוחים של חב"ד עם הפריסה הרחבה ביותר. את אחד מדוברי חב"ד הגדולים והדומיננטיים ביותר, כי הוא זוכה להביא את דברה של חב"ד לכל בית, לאנשים שמעולם לא היו מגיעים למוזיקה העמוקה של חב"ד בלעדיו. הוא לקח את אותו יין ישן ושם אותו בקנקן חדש. ניגונים כמו 'אבינו מלכינו', 'הופ קזאק', 'הבל הבלים', 'צמאה לך נפשי' ועוד. התפרסמו בזכותו. חב"ד חייבת לו חוב של כבוד".

ליפא שמלצר – מביא את עצמו
"ליפא הוא תופעה שלא היה שום דבר שקדם לה. גדלותו היא, שהוא לא מחקה אף אחד אלא מביא יצירה מקורית משל עצמו. הטקסטים המדהימים שלו באידיש, איכויות ההלחנה, ההפקה והביצוע יוצרים מכלול יחיד ונדיר במינו של אמן, שאין דומה לו במחוזותינו. כל מה שהוא עושה הוא בשלמות".

יוסי גרין – בית ספר לאיכות
"מגדולי המלחינים שקמו למוזיקה היהודית לדורותיה. יצירות כמו 'משוך חסדך' של פריד, 'אמת כי אתה הוא יוצרם', 'תניא', שלוש עשרה מידות', 'שטר התנאים' ועוד הביאו אותו לפסגת היצירה. אמנם הסגנון השתנה לאחרונה כי הוא הבין שכיום הציבור רוצה דברים יותר קצרים ויותר פשוטים אבל למוזיקליות שלו אין הגבלה. "שיחה עם יוסי גרין זו חוייה מרתקת. הוא אדם מאד מעמיק, יהודי ת"ח, יודע ספר ובר אוריין, רחב אופקים שלא נתקלתי כמותו. כמוזיקאי הוא אחד האהובים עלי בשנים האחרונות. ממנו ישמעו וכן יעשו. הוא בית ספר לאיכויות הפקה, דוגמא וסמל להשקעה ושלמות".

הרב הלל פלאי – מוזיקה מבית המדרש
"כמו הרב דמן והרב בראייר, הוא הוכחה שהמוזיקה היהודית נוצרת בבית המדרש. הוא בא מתוך עולמה של התורה, כמו המלחינים הקודמים לפניו הרב עקיבא המניק ('חמול', 'שלום עליכם') והרב ברוך צ'ט ('מן המיצר', לא אמות') שגם הם באו מתוך עולמה של תורה.

שיר כמו 'אוחילה לקל' מספר את הסיפור כולו. הוא אמן אמיתי שאם היה מוציא תקליטים היה מוכר באלפים. הקומזיצים איתו הם משהו שלא יתואר. הוא מחובר למילים בכל רמ"ח אבריו והלחן הוא יהודי אמיתי.. לחנים יהודיים אמיתיים מבארים את הטקסט ונותנים לו חיות מיוחד. למוזיקה יש משמעות גדולה ולכן גדולי ישראל דאגו תמיד לנתב אותה לאפיקים נכונים, לדברים שגורמים להתחברות לקב"ה".

הצמד הבא במוזיקה החסידית
"לדעתי, ישראל ורדיגר, בנו של מנדי ורדיגר והמעבד יהושע פריד הם ההבטחה הגדולה של התעשייה. ישראל שהוציא לאחרונה את האלבום 'בית נאמן בישראל' הוא בעל מנגן בחסד ואתה רואה שלא רק שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ אלא הוא מחובר אליו. יש לו יכולות ביצוע מעוררות התפעלות והערכה. יחד עם העיבוד של יהושע פריד זה הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה החסידית".



 

  תגיות: אברהם פריד - אוהל - ביקורת - יוסי גרין - ירושלים - ליפא שמעלצר - מונה רוזנבלום - שלמה קרליבך

35% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

2. יוסי אוהבים אותך (ל"ת)

מעריץ | ג' טבת ה'תשס"ט
3. תוכניות מדהימות,הנוגעות ללב. (ל"ת)

רננה  | ג' טבת ה'תשס"ט
5. יוסי... אין כמוך!!!
ידידיך האוהבים מרחובות.
רחובותיים | ד' טבת ה'תשס"ט
7. התוכניות שאנו לא מפספסים כל א' ג וה' בשבוע
מגיש באומנות נפלאה עם רגש חסידי חם ומאיר את הלבבות שלנו!!! תודה רבה לך יוסי היקר
ללא שם | ז' טבת ה'תשס"ט
8. גאונים?
קחו בחשבון שגם אם יהיה לידו את שלאאגר הוא לא יוכל לקרוא מה שאתם כותבים לו.........
גאון אחד........ | י"א טבת ה'תשס"ט
9. יוסי גיל- פרשן המוזיקה החסידית
לא אאריך פה בדברים כי על ר' יוסי גיל נכתב כבר רבות ,מאנשים שגדולים ממני בהרבה,ובכל זאת לא אחדול בנימה אישית.
אני יושב וקורא פה על גדולים במוזיקה כגון וורדיגר,פריד,קרליבך,גרין,פלאי,וכו' ופשוט משתומם לנוכח ההגדרות החדות והמדויקות להפליא,כל אחד ביחודיותו הוא.
המסקנה המתבקשת,
-יוסי גיל הוא ה''מבין'' של המוזיקה החסידית-
בשם כולנו- אוהדי המוזיקה החסידית אנו מאחלים לך שתמשיך לשמח את כולנו בדרכך המיוחדת השמורה רק לך, עד שתזכה עם כולנו ליעוד 'ותחזנה עיננו בשובך לציון',ו'אז יבקע כשחר אורך'..ונזכה לראות את ה'אור חדש' אשר על ציון יאיר ש'נזכה כולנו במהרה לאורו', במהרה בימנו אמן.
בניגון ובנעימה | ט"ז טבת ה'תשס"ט
10. לא התלהבתי (ל"ת)

אלי | י"א שבט ה'תשס"ט
11. יואב קוטנר של המוזיקה החסידית (ל"ת)

ללא שם | ט' ניסן ה'תשע"א
12. יוסי גיל.
אתה בחור מוצלך ותמשיך לשמח. אני אוהב לשמוע את התוכניות שלך.
זאב | י' ניסן ה'תשע"ד
13. מייל או טלפון של יוסי גיל
שמי טל בן אור, אני מוזיקאי ומנהל מרכז לאומנויות של המועצה האזורית מטה יהודה. השנה אני לומד לתואר שני בחינוך מוסיקלי באקדמיה למוזיקה. אחד הקורסים אותם אני לומד הוא שחזור. במסגרת קורס זה עלינו למצאו קטע שאין לו תיעוד מוקלט ולעקוב אחרי גלגולו. מנגינה חסידית שנקראת ניגון הבעל שם טוב הגיע אלי דרך תלמידה שלי למפוחית. הניגון מקסים פותח לב ויוצר געגוע ובחרתי בו לעבודת השיחזור שלי יחד עם עוד שתי סטודנטיות שלומדות איתי. הייתי רוצה להיפגש עם יוסי על מנת לשמוע ללמוד ולהבין יותר. אשמח למענה כך שאוחל לפגוש את יוסי. המייל שלי הוא talbenor6@gmail.com הטלפון שלי 0527250732
תודה מראש
טל
טל בן אור  | כ' מרחשון ה'תשע"ח

 
בקדמת החדר • הטור השבועי של יוסי גרין
בחדר המרשים משתררת דממה, אך ניתן לחוש באווירה כבדה, רצינית ורבת עוצמה. העוצם את עיניו יחוש שכל הנוכחים שרויים במחשבה עמוקה המתאימה לגודל ועוצם המעמד. הטור השבועי של יוסי גרין
״קול התורה הראשון״ • הטור של יוסי גרין
לאחרונה שומעים וקוראים הרבה בנושא היתרונות והחסרונות של החדרת חיי ילדינו בחוויות ובערכים של המוסיקה היהודית. אנשים רבים מביעים דעות חזקות בין בעד ובין נגד התופעה הזו • גוונים של גרין
״כשהמילים מסתיימות והשירה מתחילה״ • הטור של יוסי גרין
כשהמילים מסתיימות והשירה מתחילה: ״מדוע קורה לי לפעמים, בעתות של שמחה גדולה, או לחילופין עצב עמוק, שאני חש שיותר קל לי להביע את עצמי בשירה ואיני יכול להביע את עצמי בעזרת מילים ושיחה?״. גוונים של גרין - טורו השבועי של יוסי גרין.
זמרים ומפיקים יקרים קחו רגע למחשבה - פרק ב׳
פרק ב' בסדרה מאת מרדכי כהן • סח אחד מגדולי הזמר לאחר שהוציא את אחד מאלבומיו, דבר מאד מעניין ומפתיע קרה לי באלבום הזה משום מה דווקא שיר ששלח לי בחור ישיבה אנונימי ולא מוכר נהפך ללהיט
״גוונים של גרין״ • יוסי גרין בטור שבועי - חדש בשלאגר
״אני לא יכול לחשוב על זמן טוב יותר בשנה להתחיל בו טור על מוסיקה יהודית, מאשר לקראת יום מאיר זה של ל''ג בעומר״. יוסי גרין בטור שבועי חדש לגולשי שלאגר בו הוא יספר הכל. כנסו