דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
10.16.2019 | יום רביעי י"ז תשרי ה'תש"פ | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין


ראשי | חדשות | מוזיקה
צילום: מריים צחי

פתאום קם אדם בבוקר ואומר אשריך

פעם אי אפשר היה למצוא שיר יהודי אחד ברדיו, וזמרים שחזרו בתשובה נזהרו לא לומר מילה מהמקורות. אז איך זה שהיום כל הארץ פיוטים? כתב התרבות של מקו''ר דודו כהן יוצא למסע מרתק צפוף טקסטואלית שיסביר לכולכם מאיפה זה הגיע ולאן זה הולך. מרתק כבר אמרנו

י' אייר ה'תשס"ח | 5/15/2008

פעם אי אפשר היה למצוא שיר יהודי אחד ברדיו, וזמרים שחזרו בתשובה נזהרו לא לומר מילה מהמקורות. אז איך זה שהיום כל הארץ פיוטים פיוטים?  כתב התרבות של מקור ראשון דודו כהן יוצא למסע מרתק צפוף טקסטואלית שיסביר לכולכם מאיפה זה הגיע ולאן זה הולך. מרתק כבר אמרנו

דודו כהן | מקור ראשון

לפני עשר שנים עבד שולי רנד על אלבום פיוטים חדש. שותפו המוזיקלי לעשייה היה אהוד בנאי. החומרים היו כתובים, הסקיצות מוכנות, אבל אז חשב רנד, "רגע, את מי זה יעניין בכלל?" המחשבה הזו הובילה אותו לגנוז את האלבום. בחודש שעבר שחרר רנד אלבום אישי בגוון יהודי, שזוכה לשבחי המבקרים וממוקם בחלונות הראווה של רשת 'סטימצקי'. בישראל 2008, תעשיית המוזיקה הישראלית כבר לא מפחדת מפיוטים או מטקסטים בעלי זיקה ברורה למקורות.

היו ימים שאף זמר מהזרם המרכזי לא העז לדבר על יהדות, שלא לומר לשיר אותה. אחדים מהזמרים שחזרו בתשובה, דוגמת אביתר בנאי, אף חששו לדבר על השינוי בחייהם. הם לא רצו להצטייר כמטיפים או כקיצוניים. ברדיו התנגנו בעיקר שירים על אהבה, על בדידות ולפעמים גם על פוליטיקה. גם כשדובר על יהדות - הטקסטים הגיעו ממקום של פטרונות וניכור ('היא חזרה בתשובה', מתי כספי), של ליצנות ('יחזקאל', החלונות הגבוהים) או סתם שידרו ניחוחות זרים ומנוכרים.

בשנים האחרונות נכתבים חומרים אישיים, מקוריים וחדשים לחלוטין שמתכתבים עם היהדות באינטנסיביות. את הצעדים הראשונים עשו עמיר בניון (שאת "עיניה", למשל, כתב על עיני לאה אמנו) ועובדיה חממה, שלאורך השנים לא הצליח לפרוץ את מעטפת הפלייליסט, ורק הביצוע במניין של "אנא בכוח' הכניס אותו לתמונה - ובגדול. חממה ובניון, אגב, עובדים בימים אלה על אלבומים חדשים בנושא הגאולה.

אחריהם נכנסו לתמונה בזה אחר זה מאיר בנאי, שהוציא לאחרונה אלבום פיוטים מצליח; שלמה גרוניך, שהלחין מחדש טקסטים מהמקורות וגיבש אותם לאלבום 'מסע אל המקורות'; ועובד טובי (שהתפרסם בשנות השמונים עם 'ברווזים, בואו הביתה'), ששחרר את אלבומו השני והמעניין 'הכל לטובה'. גם יוצאי 'כוכב נולד' שי גבסו ויהודה סעדו, שנוגעים באמונה בחלק מיצירותיהם, מעידים על עומקה של התופעה. במקביל ממשיכה לפרוח הסצנה של זמרים שמאז ומתמיד היו דתיים, אבל אלה עדיין נתקלים בקשיים לא מבוטלים בניסיון לצלוח את מחסום הפלייליסט. עם בכיריה של הסצנה הזו נמנים גד אלבז, להקות 'בין השמשות' ו'המדרגות', יונתן רזאל, אודי דוידי ואחרים. תוסיפו להצלחתם את פריחת ז'אנר הפיוטים, שמובילים זמרים כמו ברי סחרוף, מיכה שטרית, ערן צור, אהוד בנאי ואחרים, ותקבלו מהפכה של ממש.

שוברים פירמידות

"אולי יש היום פחות התכחשות ליהדות", מסביר עמיר בניון את לבלובה המאוחר של המוזיקה היהודית. "במקרה המסוים שלי, פשוט המשכתי לכתוב שירים כמו שכתבתי כל החיים, ממש כרגיל. אבל קח בחשבון שככל שאתה מתחזק, גם היצירה שלך הופכת עמוקה יותר.

"היום אנחנו רעבים, צמאים, רוצים את השירים האלה, רוצים אמת במוזיקה. כבר נמאס לנו שמשקרים אותנו, אפילו במוזיקה. יש כל מיני שירים או סגנונות כאלה ואחרים שהם יפים, אולי מגניבים, אבל כבר לא כל כך שייכים לבית ספרי. ולהגיד לך יותר מזה? באופן כללי, תמיד היתה מוזיקה יהודית. ההבדל הוא שהיום גם משמיעים אותה. כנראה שאמנים מרגישים היום שיש פתח, שקורה משהו, והם פשוט נכנסים דרכו. אולי גם לעורכים מסוימים יש זיקה גדולה יותר לדת".

אחד השירים שיופיעו בדיסק הבא של בניון ייקרא 'אנשים כבר רוצים את המשיח שלהם'. "עד היום בכל נושא ובכל תחום הגרעין החזק השולט היה בעצם מיעוט, ומנגד היו עבדים. בדיוק כמו פרעה ובני ישראל", הוא אומר. "אבל עכשיו אנשים מתחילים לתת בעיטות מלמטה לממשלה ולשבור פירמידות שכפו עליהם. אז אחד נותן בעיטה, וההוא נותן עקיצה, והשלישי דוחף - והכול ביחד משפיע".

כל זה לא אומר שדעתו של בניון נוחה ממצבה הנוכחי של המוזיקה היהודית. "זה יפה להלחין את מזמורי תהלים ואת שיר השירים, אבל אני לא דוד המלך, ואני רוצה לכתוב את הרגשות היהודיים שלי בתוך השיר. להיות עמיר, לא דוד המלך. זו תהיה הצלחה אמיתית. עם כל זה שהטקסטים מהמקורות נשארים לנצח נצחים, כשאמן לא מביא את עצמו לטקסט, כל מה שאותו אמן משאיר למאזין זה לחפש איזה זמר שר טוב יותר את השירים מהמקורות. הוא עצמו לא יוצר משהו חדש לגמרי".

גם שולי רנד, שחקן ועכשיו גם זמר, נותן זכות קדימה לטקסטים מקוריים. בכלל, מקוריות היא הצד החזק שלו: שלא כמו זמרים דתיים אחרים הוא לא חושש לשיר על היצר הרע, לספר על ויכוחי אמונה סוערים בינו לבין משורר ידוע, וגם לשאול את הקב"ה "אייכה?". צילומי הפרומו לאלבום החדש שלו לקחו את המקוריות צעד אחד קדימה. באופן לא שגרתי העדיף רנד להצטלם בבריכה - צולל, מנגן על גיטרה וסתם שוחה. ובדומה לבניון, גם הוא לא מופתע מעליית המוזיקה היהודית.

"מכיוון שאני נמצא בתוך קהל של אמנים בעלי תשובה - ידוע לי שזו סצנה שקיימת כבר כמה שנים", הוא אומר. "יש בעלי תשובה מוכשרים מאוד, שבינם לבין עצמם נוצרה מין סצנה שלא הופתעתי שיצאה החוצה. כל השנים אמרתי, 'רבותיי, המוזיקה היהודית עוד תצליח, כי היא פשוט טובה'. אלה חומרים שיש בהם הכול - עומק ואפילו מקצבים שמתאימים למה שמצליח מסביב. אני משווה אותה למוזיקה שחורה, שצמחה מלמטה בגלל שהיתה אמיתית, אמינה ובריאה".

מצד אחר, הפלייליסט והרדיו החילוני הם לא המקום הטבעי לזמרים כמוך. עובדה שביקשת במפורש לא להשמיע את השירים שלך בשבת, ובסופו של דבר היה מי שהשמיע.
"זו נקודה כאובה מאוד. מצד אחד אני מאוד לא רוצה לבוא ולהגיד לאנשים 'אל תשמעו בשבת'. מצד אחר, כשמשמיעים בשבת זה כואב לי מאוד. אמנם היה רעש גדול כשאחדים לא התחשבו בבקשה, אבל ממה שאני יודע - הרוב המוחלט נענה ולא השמיע".

הרוב המוחלט הזה כולל גם את יואב קוטנר. "קודם כל, ההצפה של החומרים היהודיים פשוט נהדרת", הוא אומר. "אני חושב שככלל חיפוש הזהות הוא אחד הדברים שהכי מפרים מוזיקה. חיפוש זהות יכול להיות כשיהודה פוליקר הולך ליוון, ודיויד ברוזה חוזר לשורשים הספרדיים שלו, וברי סחרוף פתאום מגלה את המוזיקה התורכית. זה הופך את הצליל למגוון ולמעניין יותר, נותן לו טעם נוסף".

איש של שאלות

שלמה גרוניך מייחס את פריחת המוזיקה היהודית לרדידות המוזיקלית של השנים האחרונות, שהובילה מוזיקאים כמוהו אל חיק השורשים. "הכול התחיל במקום שבו האמונה מתחילה בדרך כלל - הפנייה לכוח, לאל, כשהאדם חלש. לפני הפנייה הזו אתה מרגיש שהמשענת עליה נשענת רופפת, שהכול מעורער. ואז אתה פונה אל הכוח הגדול. החזרה של רבים מהיוצרים הישראליים אל המקורות נובעת מהרדידות האיומה שבה אנחנו שרויים מזה שנים, רדידות שהולכת ונעשית גרועה מיום ליום. הרייטינג מכתיב את חיינו, הדור הולך ופוחת, התרבות מפרפרת, משוועת להשקיה, וכל יום זה נעשה גרוע יותר.
האמנים מחפשים משהו חזק שאין עליו עוררין, משהו נקי, טהור ואיתן כמו מילות הנצח של התנ"ך, שלוקחות את האדם הרחק מהטריפ האישי והקטן שלו עם עצמו, ופותחת אותו למשהו עמוק הרבה יותר ששייך למסורת ולמורשת ולסביבה ולאדמה שלנו".

איך אתה הגעת ליהדות?
"בעצם כל חיי היו רצופי אירועים שרמזו על כך שגרוניך ימצא את ההשראה שלו במקורות. זה התחיל בכל מיני שיתופי פעולה שעשיתי בהיותי צעיר, כמו 'שיר השירים' שכתבתי ותזמרתי ללהקת מחול ענבל. הלחנתי גם פסוקים אקראיים כדי לשובב את נפשי במים צלולים. גם העבודה שלי עם מקהלת שבא נמצאת בעצם בתוך מסגרת האמונה, בהקשר של השייכות הדתית לעם הזה ולדת שלנו. כתבתי גם יצירות קלאסיות כמו 'מגדל בבל' - הכול מתחיל שם. לפני שלוש שנים, כשקיבלתי לידי תפילה בת 1,800 שנה, 'אילו פינו מלא שירה כים', פשוט התרגשתי כל כך, שחשתי שפורץ איזשהו מעיין בתוכי - התחברות שאין עליה עוררין, מין ייעוד, שליחות, שמעל לחיפושי הזהות העצמיים שלי כפרט".

נשמע שאתה מתחזק גם במובן הדתי.
"לא. אני יודע שזה נשמע ככה, כי באמת בכוונה וברוח ובהשראה ובחיבור – הקשר הוא טוטאלי. אבל אני לא חוזר בתשובה. לא יודע למה לא. המצפן האישי שלי בפנים מראה לי שזה לא הולך לשם. אני איש של שאלות, לא של תשובות. זה לא הופך אותי לפחות קרוב אל בורא עולם, שאליו מתפללים מקיימי המצוות".

לא לדתיים במקור

חנה פתיה, עורכת אתר "פיוט" (www.piyut.org.il), שהיה בין הזרזים של הגל הנוכחי,  "אני מסכימה שהטקסטים היהודיים פורחים, אבל המוזיקה היהודית ככלל לא הצליחה לפרוץ באותה מידה", היא מסבירה. "היום קל יותר מבעבר לפרוץ עם טקסטים יהודיים במיוחד אם אתה מוכר, מוערך ולא מקוטלג, כמו ברי, מיכה, אהוד ושולי. אבל לכל השאר קשה הרבה יותר".

עובדיה חממה דווקא פרץ למרות שלא היה מוכר.
"נכון, אבל הוא די יוצא דופן במובן הזה. כנראה שזה בגלל המילים של 'אנא בכוח', שאין שוות להן בעוצמה. גם הלחן פשוט מדהים. אבל בגלל שהטקסט לא הכי מובן באופן המיידי - אני לא בטוחה שאנשים זיהו את השיר דווקא כטקסט דתי. ליוצרים דתיים אחרים כמו אודי דוידי, עדי רן, בין השמשות והמדרגות קשה הרבה יותר לפרוץ. כדי לפרוץ צריך בעיקר לעבור את המבחן של גלגלצ, ושם עדיין קשה לקבל יוצרים שהם דתיים במקור. בגלגלצ לא יגידו 'לא' לאביתר בנאי או לאהוד בנאי, אבל בהחלט יסרבו ליצחק פוקס, שהוא יוצר טוב ופופולרי מאוד בציבור הדתי. הלחנים שלו לא נופלים מאלה של אף אחד אחר.

"עם זה, אני חושבת שגם הקבלה שלהם תגיע מתישהו. סופה של האמת, ושל המוזיקה הטובה באמת, שהן מחלחלות. כשם שנושא הפיוטים התחיל ממש מלמטה, מההתעניינות של אנשים במקורות יהודיים ובזהות היהודית, והגיע למעלה, כך יקרה גם למוזיקה היהודית החדשה. בסופו של דבר היא תגיע אל מקומות ההשמעה הממסדיים יותר. אני רוצה להאמין שגם הפיוט יחדור עוד ועוד. הוא יפה כל כך. אי אפשר לחשוד למשל בערן צור שהוא הופך לדתי, אבל יום אחד שאלתי מה תפס אותו בפיוט. הוא ענה 'המילים, המילים - הן פשוט יפהפיות. אי אפשר שלא להרגיש את העוצמה שלהן. אתה מרגיש שאתה פשוט רוצה לשיר את השיר הזה'".

ביטלס והרבנים

כל מי שמדבר על פריחת המוזיקה היהודית מדבר על עובדיה חממה. עובדיה חממה מדבר על המשפט 'הבשיל הרגע, ועת רצון ליין נושן בכלי חדש'. "שנים ארוכות המוזיקה היהודית פעלה כבתוך גטאות", הוא אומר. "מוזיקה חסידית מדי של חצר זו או אחרת - ומנגד מוזיקה מזרחית ועדתית מדי שלא הצליחו לקרב רחוקים. שורשי הגל הנוכחי הם בין היתר 'הברירה הטבעית' ואהוד בנאי. גם פועלו של אביהו מדינה והנגיעות של עוזי חיטמן ז"ל היו חוליה חשובה בהפיכת מוזיקה יהודית למוזיקה נפוצה".

מדוע הגל הנוכחי מלווה בנגיעות מודגשות כל כך של מוזיקה מערבית? חממה מסביר שהדור האחרון של החוזרים בתשובה גדלו על הביטלס, פינק פלויד, בוב דילן ומוזיקת הרוק האיכותי. "הפיכתם לאנשים דתיים ואפילו חרדיים לא השכיחה מהם את המוזיקה המופלאה שעליה גדלו. להיפך - בעצת הרבנים הם ראו מצווה בשימוש במתנה האלוקית שניתנה להם, אבל רק ככלי שרת לקדושה. כך נוצרו חיבורים של עולמות כמעט מנוגדים של טקסטים יהודיים ושל מוזיקה מערבית – חיבורים שיצרו משהו חדש. במקביל עולם המוזיקה המוכר לנו מתחיל להקיא את עצמו לדעת מרוב הרעש וצלצולי הכזב. האוזן והנשמה מבקשות אור אמת".

יכול להיות שזה טרנד שיחלוף?
"אמת איננה אופנה מתחלפת. כל אופנה חיה על זמן קצוב וקצר, ואילו האמת נצחית. באופן אישי, אחרי שטעמתי מן המים המתוקים, ודאי שארצה עוד ועוד. יש קושי גדול במעבר משירי קודש לשירי חול. החול פתאום מרגיש סתמי כל כך ומדגיש את הצורך להתחדד ולכוון גבוה ככל שניתן. עלול להיות מצב של היצף בשירי קודש ושל ניסיונות לרכב על הגל בכל מחיר, וזה בוודאי ימאיס ויפגע בטעם הטוב. אבל בסופו של דבר אני מאמין במציאות שהולכת ומתבררת לטובה".

אתה יוצר, במקביל למוזיקה בגוון היהודי יותר, גם מוזיקה שעוסקת בנושאים קצת יותר 'סטנדרטיים'. מה ההבדל בין העבודה על שני סוגי היצירה?
"אין ספק שכל חיי התאמנתי בלעשות מוזיקה - טובה ככל שתהיה - רק בכדי לקבל את הזכות להלחין את 'אנא בכוח'. זה היה שווה כל רגע. אותן 20 שנות יצירה עלומות, כאילו היו כלא היו. 'אנא בכוח' חייב לשמש בשבילי מגדלור.

"אני לא יכול לזייף בכלים שניתנו לי. זה לא פשוט. אני יוצר מוזיקה גם לטקסטים אישיים מאוד, ואפילו עובד עם זמרות. מי שמכיר אותי מודע ללבטים והתחבטויות הנפש. למשל, הפרויקט החדש של שירי ערש לפעוטות ולילדים בביצוע שרון רוטר - יש פה בעיה עקרונית של זמרת שלא יכולה להיות מקובל על חרדים. אבל יש פה גם פתרון: לילדים ולאמהות אין בעיה לשמוע זמרת מכל היבט הלכתי. במקום להתווכח עם החרדי שלא יקשיב לאלבום ולהרבות מחלוקת, ההחלטה שלי היא פשוט להוסיף אור: כנראה נקליט את האלבום גם בשירת ילדים או גברים.

"תמיד יצרתי מתוך התייחסות למוזיקה כערך עליון, ממש לשם שמים. הרי  לא היה לי שום אינטרס אחר מלבד השאיפה לגעת בנשמה דרך המוזיקה. לא חיפשתי פרסום ותהילה, ולא הותרתי אחרי יצירה מבישה. אני לא אדם דתי או אדם חילוני. האמונה בוערת בי וברורה לי כשמש. אני חי ופועל בתל אביב. מתוך שאיפה לאחדות הניגודים אני אצמיח פירות יצירה ייחודיים שיכולים לאחד ולגשר בין עולמות

 

  תגיות: גד אלבז

13% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

לא נמצאו תגובות! הוסף תגובה

 
דייויד טויב -"נשמתי"
הזמר והיוצר דייויד טויב מגיע לימים הנוראים עם סינגל שני בדרך לאלבום הראשון. טויב, שהוכיח את כישרונו ויכולותיו המוזיקליות בסינגל הבכורה "לקום", אינו נח לרגע ובין עיסוקו כמלחין
ישי ריבו: אלבום רביעי מיוחד ומסקרן באווירת אלול
בתום שנה מצוינת של הישגים מוזיקליים מאז יציאת האלבום ''שטח אפור'', אלבום שאף זכה למעמד של פלטינה והמופע המרגש מכל בקיסריה, ואחרי דואט שכמוהו עוד לא היה, עם ''נפשי'' שחולל מהפכה
פרויקט הבכורה של יוס'ל לייפער: מסלסלים
יוסל לייפער, אחד השמות החמים בתעשיית המוזיקה של השנים האחרונות, החל את דרכו בעבר הלא רחוק במקהלת מלכות של פנחס ביכלר כזמר מן המניין. ואולם, יכולותיו הווקאליות
זאבי פריד מגיש: קליפ הכנה לימים הרחמים והסליחות‎
זאבי פריד מגיש: ״ואני תפילתי״ קליפ חדש והכנה לימי הרחמים והסליחות עם בעל המנגן ר׳ מרדכי גוטליב והחברים. - לחן: ר׳ שלמה קרליבך.
מחאה מוזיקלית: 3,000 איש בבניני האומה במופע נגד הכפייה החילונית
3000 איש השתתפו אתמול בקומזינג המחאה הגדול במסגרת התוכנית מוצ"ש חסידי חי עם מנחם טוקר עקב ביטול הקומזיץ בחיפה בהוראת בית המשפט, הם באו לומר בקול גדול כי "את המנגינה הזאת אי אפשר להשתיק"